קנדידה (או "פטרייה") היא זיהום שמופיע בעיקר באזור חם ולח, ובתקופת ההנקה הוא יכול להגיע בהפתעה. אימהות רבות מופתעות מעוצמת הכאב המתלווה לקנדידה. הפטרייה יכולה להופיע בפה או להתגלות בזמן ההחתלה, וגם על הפטמות או בתוך רקמת השד.

קנדידה עלולה לגרום לכאב חד בפטמות, צריבה או תחושת בעירה בשד בזמן ההנקה או אחריה. אי־הנוחות עלולה גם להקשות על האכלות ובכך למנוע היצמדות בטוחה ונוחה. בנוסף, הקנדידה יכולה לעבור בין האם לתינוק, ולהיפך. בכך, זמן ההחלמה מתארך.

כאן תוכלי לקרוא עוד כיצד לזהות קנדידה, למה היא מופיעה, דרכי מניעה, ומה הן דרכי הטיפול הבטוחות לאימהות מניקות.

קנדידה והנקה

קנדידה היא פטרייה טבעית המצויה בעור שלנו. הבעיה מתחילה כאשר היא מתרבה יתר על המידה. זה קורה בעיקר במקומות חמים ולחים, ממש כמו השדיים שלך בזמן הנקה. בגלל שהפטרייה יכולה לעבור בקלות בין האם לתינוק, הסימפטומים עלולים לחזור שוב ושוב עד ששניכם תקבלו טיפול.

אצל תינוקות, קנדידה מופיעה לרוב ככתמים לבנים בפה שלא יורדים בניגוב. לפעמים היא גם מופיעה כפריחה פטרייתית באזור החיתול. אצל אימהות, הסימנים יכולים להיות צריבה, דקירות, כאב חד או תחושת בעירה בזמן או אחרי ההנקה. הפטמה עלולה להיראות מבריקה, מאדימה, מתקלפת או מגורה. יש אימהות שמרגישות אפילו כאב עמוק בתוך השד עצמו בין הנקות.

חשוב לציין כאן שלא כל כאב בפטמות הוא בהכרח קנדידה. לפעמים מדובר בהיצמדות לא טובה, פציעה בפטמה או התכווצות כלי דם. אך קנדידה היא אכן תופעה נפוצה בהנקה, ולכן כדאי להכיר את הסימנים. כמו כן, ניתן להמשיך להניק בזמן הטיפול, ובדרך כלל אפילו מומלץ לעשות זאת, כדי לשמור על תפוקת החלב ועל רצף ההנקה.

איך תוכלי לזהות קנדידה?

א.  סימנים בשד או בפטמה

קנדידה בפטמה או בשד יכולה לגרום לצריבה, דקירות או כאב חד בזמן או אחרי ההנקה. חלק מהאימהות מתארות את הכאב כזרם חשמלי או חתך. לפעמים הפטמה נראית מבריקה, מתקלפת או ורודה־בהירה מהרגיל. ייתכן גם שלא יהיו סימנים פיזיים כלל, והכאב יופיע פתאום אחרי תקופה בה הנקת ללא שום בעיה.

ב. סימנים בתינוק

קנדידה בחלל הפה של התינוק בדרך כלל תופיע ככתמים לבנים ועבים על הלשון, החניכיים או החלק הפנימי של הלחיים. אלו כתמים שלא ניתן לנגב או לנקות בקלות. תינוקות הסובלים מקנדידה עלולים להיות לא שקטים בזמן ההנקה, למשוך את הפטמה מדי פעם, או להפגין אי שקט בזמן האכילה. לעיתים יכולה להופיע גם פריחה פטרייתית בעת ההחתלה.

ג. חשוב לדעת

מכיוון שקנדידה בהנקה אוהבת "לטייל" בין האם לתינוק, שניכם חייבים לקבל טיפול. אם הכאב נמצא רק בשד אחד, או אם השד חם ונפוח, ייתכן ומדובר בבעיה אחרת לגמרי, כמו דלקת בשד (מסטיטיס).

למה בכלל מופיעה קנדידה ומהם גורמי הסיכון?

פטריית הקנדידה מצויה על העור של כולנו, אך במצבים מסוימים, היא מתחילה להתרבות יתר על המידה. חום, לחות ועור מגורה, כל אלה יוצרים סביבה אופטימלית להתפרצות פטרייתית בזמן הנקה. אימהות טריות רבות סובלות מפטמות סדוקות, אפילו כאשר התינוק נצמד היטב. הסדקים הזעירים הללו מאפשרים לפטרייה לחדור מבעד לשכבת העור.

אימהות רבות בסיכון גבוהה יותר לפתח קנדידה בשל טיפול אנטיביוטי. האנטיביוטיקה לרוב מערערת את האיזון הטבעי של החיידקים בגוף, ובכך עלולה להוביל להתפתחות קנדידה. גם נשים בעלות היסטוריה של פטרת בנרתיק או סכרת נמצאות בסיכון גבוה יותר לפיתוח קנדידה בהנקה. גם רפידות הנקה שאינן מאווררות מספיק או כולאות לחות, עלולות לגרום לקנדידה. עייפות, מתח ושד שלא רוקן עד הסוף, גם הם יכולים להעלות את הסיכון לקנדידה.

אבל לפעמים בכלל הכל מתחיל מהתינוק: קנדידה בחלל הפה, פריחה באזור החיתול, מוצצים, פטמות של בקבוקים, או אנטיביוטיקה. כל אלה עלולים להכניס את הפטרייה לחייכם ולהעביר אותה הלאה לאם.

איך אפשר למנוע קנדידה?

ישנן כמה דרכים די פשוטות להפחית את הסיכון לקנדידה בזמן הנקה. רובן קשורות לשמירה על עור הפטמות ולצמצום הלחות סביבן. אחד הדברים החשובים ביותר הוא הקפדה על היצמדות טובה בזמן ההנקה. אם הזווית והגישה של תינוקך תקינים, הסיכויים לפציעות ולסדקים קטנים בפטמה יורדים משמעותית, וכך גם הסיכוי להתפתחות פטרייה.

אחרי כל הנקה כדאי לתת לפטמות כמה רגעים של ייבוש באוויר. זה צעד קטן אחד חשוב מאוד. אוורור טבעי יכול להקטין משמעותית את הסיכון ולמנוע יצירת תנאים אופטימליים להתפתחות הקנדידה. חשוב גם להחליף רפידות הנקה באופן סדיר, ובעיקר להימנע מרפידות עם המכילות פלסטיק שלא מאפשרות לעור לנשום.

היגיינה יומיומית משחקת תפקיד משמעותי במניעת הקנדידה. שטיפת ידיים לפני ואחרי כל הנקה או החלפת חיתול, וניקוי קבוע של מוצצים, בקבוקים וחלקי משאבה, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, יכולים למנוע הצטברות של פטרת. אם מופיעה פטרת נרתיקית, מומלץ לטפל בה במהירות כדי להקטין את הסיכוי להעברתה לתינוקך בזמן ההנקה. חלק מאימהות בוחרות להשתמש בפרוביוטיקה, אך חשוב להתייעץ עם איש מקצוע טרם השימוש. הקפידי לבחון את חלל הפה של תינוקך ובכך תוכלי לאתר סימנים מוקדמים, ולמנוע את התפתחות הזיהום.

טיפול בטוח בזמן הנקה

כשמטפלים בקנדידה בזמן הנקה, ברוב המקרים יש צורך לטפל גם באם וגם בתינוק במקביל. הסיבה פשוטה: הפטרייה יכולה לעבור ביניכם הלוך ושוב.

אצל אימהות, הטיפול המקובל כולל משחות אנטי־פטרייתיות כמו ניסטטין או מיקונאזול (דקטרין ג'ל לפה), שנמרחות על הפטמה והעטרה אחרי כל הנקה. כאשר יש כאב עמוק יותר בתוך השד, לעיתים נדרש טיפול בתרופה אנטי־פטריתית כמו פלוקונאזול (פלוקנול), שנחשבת בטוחה לשימוש בהנקה במינונים רגילים.

אצל תינוקות, הטיפול לרוב כולל טיפות ניסטטין או ג’ל מיקונאזול למריחה בתוך הפה. אם קיימת במקביל פריחה פטרייתית באזור החיתול, לרוב מוסיפים גם משחה מתאימה. לאורך כל תקופת הטיפול חשוב להמשיך להניק כרגיל. חלב האם בטוח, וההנקה עצמה עוזרת למנוע סתימות בצינוריות החלב ודלקות בשד.

כדי למנוע הישנות של הקנדידה, מומלץ לכבס חזיות ובדים שבאים במגע עם הפה של התינוק. כמו כן, מומלץ להרתיח חלקי משאבה, מוצצים, צעצועים. אם הסימפטומים אינם משתפרים בתוך חמישה ימים, או אם הכאב מחמיר, כדאי לפנות לרופא או ליועצת הנקה מוסמכת לקבלת אבחון נוסף.

מתי לפנות לעזרה מקצועית

במקרה והשד מאדים, נהיה חם או נפוח, או אם התסמינים מופיעים רק בשד אחד, רצוי לפנות לרופא. תסמינים אלה מתאימים יותר לדלקת בשד (מסטיטיס) מאשר לקנדידה. אם התינוק מסרב לינוק, אינו נינוח או לא עולה מספיק במשקל, חשוב לקבל עזרה מקצועית.

קנדידה היא תופעה נפוצה, אבל היא לא הגורם היחיד לכאב בפטמות או בשד. אבחון נכון יכול לקצר משמעותית את משך הטיפול ולהפחית כאב מתמשך. ברגע שמתחילים טיפול, התמדה בהרגלי היגיינה טובה הופכת משמעותית, שכן היא עוזרת למנוע חזרה של הזיהום.

בשורה התחתונה

קנדידה בזמן הנקה היא חוויה בלתי נעימה בלשון המעטה, אבל ניתן להתמודד איתה בהצלחה עם המידע והטיפול המתאימים. זיהוי מוקדם של תסמינים, הקפדה על היגיינה וטיפול נכון – גם בך וגם בתינוקך – יעזרו לכם לרפא את הקנדידה במהרה.

חשוב לזכור, החלמה מקנדידה לא דורשת הפסקת הנקה. עם תמיכה, סבלנות ותוכנית טיפול מותאמת, רוב האימהות מצליחות להמשיך להניק בנוחות ובביטחון, ולחזור לחוויית ההאכלה המשותפת והשקטה.

* התוכן במאמר זה מיועד להדרכה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי.